החלטה בתיק בש"פ 3456/05

א.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט גורפינקל) מיום 20.3.2005 (ב"ש 90729/05), שבגדרו נדחה ערר על החלטת בית המשפט השלום בנתניה (השופט קינר) מיום 21.2.2005 (ב"ש 5187/05), לפיה נעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו בת"פ 3071/05.

ב.       (1)     כנגד העורר ושניים אחרים הוגש כתב אישום הכולל שבעה אישומים, אשר מתוכם חמישה מתייחסים לעורר בנפרד או בצוותא עם אחרים.

          (2)     לפי הנטען באישום הראשון, קשרו הנאשמים - ובהם העורר - קשר עם רכזת קורסי נהיגה נכונה בסניף המכון הארצי לתחבורה בקרית מלאכי, שבמסגרתו תיווכו בשוחד בין הרכזת לבין נהגים, אשר זומנו לקורסים כתנאי לחידוש רישיונם, שפקע עקב צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה. בתמורה לשוחד קיבלו הנהגים במרמה מהרכזת אישורים על השתתפות בהשתלמות נהיגה מונעת בלא שנכחו בה. בעבור פעולות התיווך האמורות, שנעשו בצוותא חדא, כנטען, קיבלו הנאשמים מהנהגים סכומי כסף. לפי הנטען באישום השלישי, קשרו הנאשמים קשר לסייע לנבחנים במבחני תיאוריה לעבור את המבחן במרמה, וזאת באמצעות העברת התשובות בזמן אמת על ידי מכשור אלקטרוני, ובתמורה לתשלום כספי. לפי הנטען בשלושה אישומים אחרים המיוחסים לעורר בנפרד, סייע העורר לאדם, בתמורה לתשלום, לעבור מבחן תיאוריה במרמה, באמצעות שימוש במכשור אלקטרוני. לאחר מכן, פעל העורר להנפיק לאותו אדם רישיון נהיגה מבלי שיידרש לעבור מבחן נהיגה מעשי. כנטען בנוסף, משהגיעו השוטרים לביתו של העורר על מנת לערוך בו חיפוש ולעצור את העורר לצורך חקירה, ובשעה שהמתינו מחוץ לדלת הבית, פעל העורר להשמדת ראיות הדרושות להליך השיפוטי, בכך שהצית את הדיסק הקשיח של מחשבו האישי והשליכו מהחלון יחד עם צרור מפתחות רכבו. לאחר שנכנסו השוטרים לביתו התנגד העורר למעצרו בכך שנעל עצמו בחדר האמבטיה, השתולל, התפרע וניסה למנוע מהשוטרים לאזקו. העורר שתק בחקירתו.

          (3).    כתב האישום מייחס לכל הנאשמים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, תיווך בשוחד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ובנוסף מיוחסות לעורר עבירות נוספות של קשירת קשר לביצוע פשע ושל קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, וכן השמדת ראיה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.

ג.       (1)     עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לבית משפט השלום בנתניה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בית משפט השלום קיבל את הבקשה, בקבעו כי קיימות בתיק ראיות לכאורה, שעוצמתן גבוהה יותר לגבי אישומים 3 ו-7, ומופחתת לגבי אישומים 1, 4 ו-6. כן קבע כי קיימת עילת מעצר הנובעת ממסוכנותו של העורר, מחשש לשיבוש הליכי משפט ולהימלטות. בית המשפט קבע כי מסוכנות העורר נלמדת מסוג העבירות ומאופן ביצוען על ידיו, מעברו הפלילי הכולל ביצוע סדרתי ושיטתי של עבירות זיוף ומרמה, בחלקן דומות לאלה שבכתב האישום הנוכחי, לרבות שורה של מאסרים  בפועל ומאסרים על תנאי. בית המשפט אף קבע כי קיים סיכון גבוה ובלתי מבוטל לכך שאם ישוחרר העורר ממאסרו ישוב ויעבור עבירות. החשש לשיבוש הליכי משפט נלמד מן האישום בהשמדת הראיות, והחשש להימלטות - בין השאר, מעברו של העורר בעבירות של זיוף מסמכים.

          (2)     בית המשפט קבע, כי המקרה דנא אינו מתאים לחלופת מעצר, שכן אין בה להפיג את מסוכנות העורר; העבירות המיוחסות לו, אשר נעשו תוך שימוש באמצעים אלקטרוניים, יכולות להתבצע מכל מקום בו ישהה, ובפרט במעצר בית  - קרוב או מרוחק - וגיליון הרשעותיו הקודמות יוכיח. בית המשפט דחה טענת הפליה בין העורר לנאשמים ששוחררו לחלופת מעצר, מחמת שוני רלבנטי - עברו הפלילי המכביד של העורר.

ד.        ערר שהוגש על ההחלטה מטעם העורר לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט קבע כי קיימות כנגד העורר ראיות - לכאורה חזקות, למצער בחלק מן האישומים, וכן קיימת מסוכנות הנלמדת מאופן ביצוע עבירות המרמה על ידיו, לכאורה - בתחכום, בשיטתיות ובחבורה. בנוסף, צויין אופיין של העבירות, שיש בהן לסכן את שלום הציבור ובטחונו, ולהעמיד בסכנה חיי אדם, משיעלו לכביש נהגים שאינם ראויים, לאחר שיקבלו רשיון נהיגה שלא כדין. עוד קבע בית המשפט, כי חלופות מעצר שהוצעו - בבית העורר או בקיבוץ חולתה -  אינן מאיינות את מסוכנותו של העורר, ואת החשש הכבד שישוב לבצע עבירות נוכח עברו הפלילי. כן נדחתה חלופת מעצר שהוצעה במרכז לגמילה מסמים, בשל חוסר הקשר בינה לבין סוג העבירות הנדונות, ובשל החשש שתנוצל להימלטות.

ה.        בערר בבית משפט זה ביקש העורר להורות על הזמנת תסקיר מעצר שיבחן חלופת מעצר בית מלא, ובפרט במוסד סגור לגמילה מסמים. לטענתו, שלא כקביעת בית המשפט המחוזי קיים קשר בין העבירות נשוא כתב האישום לבין חלופה זו, מאחר שהכספים שהושגו בעבירות שימשו למימון צריכת סמים. עוד טוען העורר כי אין ראיות לכאורה ביחס למרבית האישומים המיוחסים לו, וכי לא ניתן לחזק אישומים שהראיות להן מוחלשות באישומים אחרים שהראיות להן חזקות יותר. בנוסף, טוען הוא כי הופלה לרעה ביחס לנאשמים אחרים שחלקם באירועים רב משלו וביחס לעובדי ציבור שפגיעתם באינטרס הציבורי רבה משלו, אשר שוחררו בחלופות מעצר. העורר טוען עוד כי ההליכים בתיק העיקרי עתידים להימשך זמן רב, במיוחד נוכח היות חלק מהעדים בתיק נאשמים בעצמם ותחולת הלכת קינזי, וכי לא יהיה די בתשעת החודשים הקבועים בדין.

ו.          (1)        בדיון טען בא כוח העורר, שהעלה כל טענה אפשרית, כי בשלב מסויים שוחרר שולחו, כי המדינה טענה כלפי נאשם אחר בתיק שהוא ראש החבורה והוא שוחרר ללא פיקוח; כי שיחת טלפון מבית העורר למשטרה, כנטען, בעת שבאו השוטרים לביתו, מטילה ספק בראיה לכאורה בקשר לנסיון להשמיד ראיות; כי הדיסק שכביכול ביקש להשמידו לא נבדק; יש מקום לחלופת מעצר, תחת מעצר שיתמשך על פני חודשים ארוכים.

            (2).       באת כוח המדינה טענה, כי המדובר בפבריין מתוחכם, שיטתי, בעל ציוד משוכלל, הראוי לדרגת אפס של אמון מטעם בית המשפט; אין מקום לטענת האפליה כי עבירות הנאשם שתואר כראש החבורה ישנות, ואילו לגבי אחרים - עובדי ציבור - עדיין נמשכת החקירה.

ז.          (1)        גליון הרשעותיו הקודמות של העורר. עולה, כי אכן, בשבע השנים האחרונות הסתבך בפלילים, בעבירות סמים, החזקת ציוד לזיוף כרטיס חיוב, גניבת כרטיס חיוב, זיוף ועוד. בין היתר ריצה מאסר של 16 חודשים בפועל על-פי גזר דין מ-1999. כתב אישום שהוגש בשעתו נגדו ואחר כך הותלה - הוגש מחדש, ועניינו זיוף תעודות זהות ועוד.

            (2)        בא כוח העורר הציג אישור מאגף הרווחה של עיריית בת ים על טיפול קבוצתי ופרטני בנושא סמים משלהי 2000 עד ינואר 2002, וממרכז גמילה לסמים בקשר לשהות של שבוע ימים בקיץ 2004, שממנו פרש עקב אי יכולתו לעמוד בתנאי המקום.

            (3)        באשר לראיות לכאורה, אף העורר אינו חולק על הראיות באישום השלישי, שעניינו סיוע לפלוני במעבר מבחן תיאוריה בדרך מתוחכמת, ובאשר לאישום השביעי, עיינתי בדו"ח פעולה של השוטר חזי גלבוע מיום 9.1.2005, והוא מתאר את העורר משליך מהחלון חפצים שנתבררו כדיסק קשיח שרוף, מפתחות רכב ועוד. אכן דווח שם גם, כי הגיעה שיחת טלפון ממשפחת מימון בדבר נסיון לפרוץ לדירתם; אך יהא אשר יהא ההסבר לכך, אין הוא מאיין את הראיה של השלכת הדיסק השרוף.

            (4).       טרח בא כוח העורר והציג אסופה של החלטות שיפוטיות, לרבות בעבירות זיוף ועבירות דומות נגד הרכוש, שבהן נקבעו חלופות מעצר. אכן, כל מקרה לגופו, אך ככל ששקלתי את עניינו של העורר, לא ראיתי מקום לעת הזאת לחלופת מעצר, כפי שיוסדר להלן.

            (5)        במישור הנורמטיבי, בבש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב (4) 268, ציינה השופטת ביניש כי "עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור". דברים אלה צריך היה לאמרם, שכן הדגש המיוחד בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 שנחקק בעקבי חוק יסודי: כבוד האדם וחירותו, הושם על עבירות שדינן מיתה או מאסר עולם, עבירות בטחון, אלימות חמורה ובבני משפחה וסמים בקבעו לגביהן חזקת מסוכנות סטטוטורית. דבר זה לא נקבע בעבירות רכוש, אך האדם מן היישוב חושש במידה רבה לעבירות רכוש; נקל לשער את תסכולו של מי שדירתו נפרצה ומי שרכבו נגנב. בדרגה לא פחות גבוהה במישור הערכי והמוסרי עומדת עבירות של הונאה על-ידי זיוף והכרוך בו, מעין אלה שבהן "התמחה" העורר דנא בהרשעותיו הקודמות.

(6)     עבירות מסוג דומה, שיש בו תחכום, עולות מן הראיות לכאורה בעבירה הנוכחית. תחכומו של העורר אינו יכול לעמוד לזכותו בבדיקת המסוכנות, בשעה שהצטרפו לכך עבירות שיבוש. צר שאת כישרונותיו בחר לכאורה לתעל לדרך לא טובה.

(7)     כאשר לטענת האפליה, כבר נדרשו אליה בתי המשפט הקודמים, ועמדתם - כמו גם הסברי באת כוח המשיבה - מקובלים עלי.

(8)     באשר לחלופה, הקושי - בין השאר - כפי שגם צויין על-ידי בתי המשפט הקודמים, הוא במסוכנות ספציפית, אפשר לומר "מקצועית", שכן יכולותיו של העורר פותחות פתח למעשים אסורים גם מתוך ביתו.

ח.       נוכח כל האמור לא ראיתי מקום להתערבות בהחלטות בתי המשפט הקודמים, ואין בידי להעתר לערר.